החלטה בתיק בש"פ 6586/05

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת נ.אוהד) לפיה ייעצר העורר עד תום ההליכים בגין עבירות שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע המיוחסות לו.

2.        כנגד העורר הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע שוד ושוד בנסיבות מחמירות. על פי פרשת האישום, קשר העורר קשר עם אחר לשדוד את מאיר אלחרר (להלן: המתלונן), איש עסקים המגיע לעיתים למשרד לפריטת שיקים בתל אביב. במסגרת הקשר, השיגו השניים אופנוע לצורך ביצוע השוד והוצאתו לפועל. בבוקר יום 29.5.05 הגיע המתלונן למשרד, פדה שיקים בסך 673,550 ש"ח, הניח את הפדיון בתיק, והמשיך לדרכו כשהוא נכנס לרכבו ומניח את התיק בסמוך למושב הנהג. העורר ושותפו - אשר תיצפתו על תנועות המתלונן - עקבו אחריו באמצעות האופנוע, וניצלו את עצירת רכבו ברמזור אדום באחד הצמתים בדרום תל אביב כדי לבצע כלפיו את מעשה השוד. בעודם רוכבים באופנוע בסמוך לרכב המתלונן, ובעת העצירה ברמזור האדום, ירד העורר מן האופנוע וניגש לאזרח סיני, עובד זר, שעבד בצומת בעבודות בנייה ונטל ממנו פטיש שנמצא על הקרקע. לאחר מכן ניגש אל רכב המתלונן וניפץ באמצעות הפטיש את שמשת החלון הימני הקדמי של הרכב ומשך בכוח את התיק מן הרכב ונמלט עמו לעבר האופנוע, שם המתין לו האחר. בסמוך לאחר מכן, ובתגובה לארוע שארע, החל המתלונן בנסיעה ופגע ברכב שעמד לפניו, וכן באופנוע. בעקבות זאת, העורר ניסה להימלט מהמקום אך נתפס, ואילו האחר ברח מהמקום.

3.        המדינה ביקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה והורה על מעצרו כאמור. לעניין התשתית הראייתית, בית המשפט בחן את הראיות הקיימות - הודעות המתלונן, הודעותיה של עדת ראיה, הודעות העובד הזר, דו"חות פעולה של שוטרים וכן הודעות העורר - וקבע כי מכלול הראיות מוביל למסקנה כי העורר הוא רוכב האופנוע אשר ביצע את העבירות המפורטות בכתב האישום. כן קבע בית המשפט, כי מתקיימת במקרה זה עילת מעצר על פי דין, מאחר שחזקה כי מבצע עבירות מסוג זה מסוכן לציבור. בית המשפט הוסיף וקבע, כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך חלופת מעצר, ומשכך נמנע מלבחון חלופה קונקרטית  כזו.

4.        על החלטת בית המשפט קמא הוגש הערר שלפנינו. העורר טוען כי הראיות הקיימות בידי התביעה הינן ראיות נסיבתיות בלבד. הוא מפרט מספר טענות לעניין הניתוח הראייתי שערך בית המשפט דלמטה: המתלונן אמנם טען כי הופעל כנגדו כח, אולם סתר את הדבר באמירתו כי לא הבחין כלל בתיקו שנעלם; עדת הראיה בהודעותיה הביעה ספקות לגבי זיהוי נוסע האופנוע בתור זה שניפץ את שמשת רכב המתלונן; עד נוסף כלל לא זיהה את מנפץ השימשה. הוא הוסיף וטען כי מאחר שעוצמת הראיות בתיק חלשה,כנטען, היה מקום לבחון חלופת המעצר. העורר מדגיש כי הוא צעיר בגילו - כבן 24 שנים - ואך לפני כשנה הקים משפחה, וכיום הוא אב לתינוק כבן שנה. אמנם יש בעברו שלוש הרשעות קודמות, אולם האחרונה שבהן היתה בשנת 2001. הוא מבקש לשחררו בחלופה בתנאי מעצר בית מוחלט, ובערבויות כספיות מתאימות, או לחילופין להורות על קבלת תסקיר מעצר שיבחן את שאלת  מסוכנותו והתאמתה של חלופת מעצר בעניינו. המדינה מתנגדת לשחרורו של העורר, ועומדת על כך שחרף העובדה כי מדובר בראיות נסיבתיות, די בחומר הראיות הקיים כדי לשייך את העורר לעבירות המיוחסות לו.

5.        לפנינו תשתית ראיות נסיבתיות אשר יש לבחון אם הן בעלות עוצמה מספקת כדי לערב את העורר במעשה השוד המיוחס לו בגידרן של ראיות לכאורה, כנדרש לצורך הליך מעצר. אין מחלוקת כי העורר החזיק באופנוע והיה במקום הארוע בסמוך לרכבו של המתלונן. השאלה היא אם קימות ראיות מספיקות לכך שהוא זה שירד מהאופנוע, לקח את הפטיש מהעובד הזר וניפץ את שמשת רכבו של המתלונן ושדד את התיק מתוכו.   

           בהודעת המתלונן מיום 29.5.05 (שעה 12:40) הוא מתאר כי בעומדו ברמזור פתאום מישהו ניפץ את השימשה הימנית הקידמית של רכבו. הוא לא ראה מי ניפץ, אך ראה יד שמשכה את התיק מהמכונית, וראה חשוד רץ לכיוון הצומת כשהתיק בידו. הוא נסע במהירות קדימה, נכנס ברכב שעמד לפניו ופגע גם באופנוע שהיה בסמוך, וכשירד מרכבו הבחין ליד האופנוע במרחק של כ-2 מטר בתיק שלו מוטל על הקרקע.

           בהודעת סנדרה אסרטי מ-29.5.05 (שעה 12:39) היא מעידה כי עמדה עם רכבה ראשונה בשורת רכבים ברמזור בצומת. לפניה עמד אופנוע עם רוכב אחד. אחר כך מישהו עלה על האופנוע מאחוריו, ולאחר מכן הוא ירד מהאופנוע שוב, והיא ראתה במראה של המכונית שהוא שבר את שימשת האוטו שעמד מאחוריה. היא נפחדה והחלה להתקדם מעט, ואז הרכב שמאחוריה החל לנסוע ופגע בה ואז היא נעצרה. בהודעתה מיום 30.5.05 (שעה 14:25) היא מוסיפה פרטים נוספים. היא אומרת שלא הבחינה באופנועים נוספים בצומת אלא רק באופנוע הזה, וכי האדם שעלה על האופנוע מאחורי נהג האופנוע הוא זה שירד ממנו.

           בהודעת העובד הזר מיום 29.5.05 (שעה 12:50) הוא מתאר כי עבד אותה שעה בכביש ופטיש שלו היה על הרצפה, ומישהו בא ולקח את הפטיש ושבר עמו את החלון של המכונית. הוא זיהה את הפטיש כשלו. בהודעתו מיום 31.5.05 (שעה 11:42) הוא חוזר על פרטי הודעתו הקודמים ומתאר, בין היתר, כי צפה גם בנסיעת המכונית של המתלונן ובפגיעתה באופנוע והפלתו. לדבריו, על האופנוע היו שני אנשים. הבחור הנילווה לנהג הוא זה שירד מהאופנוע והוא זה שלקח את הפטיש ושבר את חלון המכונית. הוא שולל כי היו עוד אופנועים בצומת באותו זמן, ואומר כי אופנוע זה היה  היחיד בכביש.

           בהודעת העורר, הוא מודה שעמד בצומת עם אופנוע שלו. לדבריו, הוא שמע ויכוחים מאחור, סובב את ראשו אחורנית והבחין ברכב פוגע ברכב אחר ופוגע גם בו. לדבריו, הוא נפל מהאופנוע והחל לברוח מהשוטרים, וההסבר שנתן לכך הוא כי אין לו רשיון נהיגה. הוא הכחיש שהיה אתו עוד אדם.

           בעדותו של שלמה רמר מ-30.5.05 הוא מתאר כי הלך בסביבת הארוע והבחין באדם חולף על פניו כשלרגלו נעל אחת בלבד. כן ראה בחור נוסף עם קסדה כחולה נופל על המדרכה. בסמוך למקום הארוע נמצאה נעל בודדת של אדם נוסף וכן קסדה. בהודעתו של העורר מיום 30.5.05 (שעה 12:15) הוא מודה כי היה עם קסדה כחולה, כי ברח מהמשטרה, ולא יכול היה להסביר את פשר המצאותה של נעל נוספת בקרקע. כן לא ידע להסביר מדוע נמצא תיק הכסף של המתלונן ליד האופנוע שלו. כאשר התבקש בחקירתו ביום 1.6.05 (שעה 17:22) לזהות קסדה כחולה ופטיש שמר על זכות השתיקה. כן שמר מאותו שלב על זכות השתיקה ביחס לשאלות נוספות שנשאל אודות הארוע.

           אף שאין עדות ישירה אחת המתארת בצורה סיסטמטית את הארוע מתחילתו ועד סופו וקושרת את העורר במישרין למעשה השוד, הרי לפנינו שרשרת עדויות שכל אחת משקפת חוליה אחת בשרשרת הארועים. חוליות אלה מצטרפות לשרשרת קוהרנטית של עדויות המתארות את ארוע השוד מתחילתו ועד סופו, וקושרת את העורר למעשה השוד, כמי שירד מהאופנוע, נטל את הפטיש מהעובד הזר, שבר את שמשת חלון רכבו של המתלונן ושדד את תיק הכסף שהיה ברכב. המערכת הראייתית הנסיבתית אינה מותירה ספק סביר כי העורר הוא מבצע השוד: הראיות הנסיבתיות מוכיחות קיומן של נסיבות אשר על דרך היסק הגיוני, המבוסס על נסיון החיים, ניתן להסיק מתוכן את דבר העובדות הטעונות הוכחה (ע"פ 6167/99 בן שלוש נ' מדינת ישראל תק' על' 2003(3) 956; ע"פ 9372/03 וייזל נ' מדינת ישראל, תק' על' 2004(3) 2663). העובדה כי העורר הינו בעל האופנוע, והיה במקום בעת הארוע; העדויות לפיהן לא היה אופנוע נוסף בצומת; העדות כי היו שני נוסעים על האופנוע, אחד ירד, לקח פטיש מהעובד הזר, ניפץ חלון רכב ולקח תיק, ולאחר מכן נמצא התיק ליד האופנוע שנפגע ממכונית המתלונן; מציאתה של נעל השייכת לאדם נוסף שברח מהמקום; בריחתו של העורר עצמו מהמקום שאינה מוסברת בנימוקים משכנעים, ולבסוף -  שקריו של העורר, סירובו לזהות את הקסדה שנמצאה, ושמירתו על זכות השתיקה משלב מסוים של החקירה ואילך - כל אלה בהצטברותם אינם מותירים, לכאורה, מסקנה הגיונית אפשרית אחרת אלא כי העורר הוא מבצע השוד. בודאי כך הוא לצורך סיפוק הדרישה בדבר ראיות לכאורה כנדרש להליך מעצר עד תום ההליכים.

6.        שוד מסוג זה שבוצע בחבורה בארוע נשוא כתב אישום זה, הכורך שימוש ב"נשק קר" לצורך ניפוץ שימשת רכב ושדידת תיק כסף המכיל רכוש רב אגב נסיעת רכבים בכביש מקים עילת מעצר בגין מסוכנות לשלום הציבור ובטחונו. ואכן, נסיבות ביצוע השוד גררו אחריהן בפועל פגיעות נילוות גם ברכבים אחרים, והעורר עצמו נפצע במהלכם. אך בנס לא נגרמו פגיעות חמורות מאלה.

7.        צדק בית המשפט המחוזי כאשר סירב להחיל חלופת מעצר בעניינו של העורר. מסוכנותו אינה מצטמצמת לארוע החמור נשוא הליך זה. יש כנגדו הרשעה קודמת בעבירה של שוד מזויין, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ושורה של עבירות שעניינן הפרות הוראות חוקיות. הוא ריצה עונשי מאסר בעבר; על רקע מכלול נתונים אלה, ובמיוחד העובדה כי ישנה אינדיקציה למועדות של העורר בביצוע עבירות שוד מזויין, אין מקום להחלת חלופת מעצר באשר היא, ולפיכך צדק בית המשפט המחוזי שלא הורה על הגשת תסקיר מעצר שאיננו נדרש בנסיבות הענין.

           לאור האמור, יש לאמץ את מסקנות בית המשפט המחוזי, ולדחות את הערר.

           ניתנה היום, י"א באב תשס"ה (16.8.05).

                                                                                                            ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: